מסעדת סבא ג'בטו היא סוג של מוסד בבאר שבע. היא כל כך ממוסדת, עד שברחוב רגר ממש ליד הכניסה הצפונית לעיר קם בר סנדוויצ'ים שקורא לעצמו "ג'בטו'ס" בתקווה שאנשים יתבלבלו ויעצרו אצלם. אל תתנו לזה להטעות אתכם: המסעדה ממוקמת ליד העירייה, בפסאג' רסקו. פשוט מגיעים עד לפנייה לבניין העירייה, חולפים על פניה בקלילות ופונים שמאלה פנייה אחת אחרי זה. אתם תראו את המסעדה האמיתית בקומפלקס החנויות האפרורי שמשמאלכם, מתחת לשלט ענקי. היא שם כבר עשר שנים.
העניין עם ג'בטו (שנקראים ככה, כנראה, בגלל שהסנדוויצ'ים שלהם עשויים מג'בטות) הוא השילוב של סנדוויצ'ים ענקיים, רטבים משובחים, אווירה ידידותית והאופציה לבירה טובה. כמובן, יש גם סלטים וקיש וכל מיני נשנושים (כמו שניצלונים אפויים – שזו מנת הילדים שלהם, וכמו כנפיים אפויות-גם-הן ושאר דברים קטנים) – אבל במקום שקורא לעצמו על שם סוג של לחם, כדאי לכם להזמין סנדוויץ'. התפריט כתוב ברוח מחניודה בירושלים – כלומר, בסגנון זרם התודעה של אדם שצרך הרבה קפאין. יאמר להגנת ג'בטו שהם כנראה עשו את זה הרבה לפני החבר'ה מירושלים. ככה מנה של נקניק חזה אווז מוקפץ עם מולארד נקראת "בלה ומולי" (ואתם מצפים ממני לאכול אותם?) ומנה בשם "אל תהיה נקניק" מציעה "סלמי רך ומפוחד" עם ירקות וממרח "חצלילים". יש גם מספר סנדוויצ'ים צמחוניים (עם חביתות), ואפילו אחד טבעוני (עם אנטיפסטי, אבל רוב הרטבים הטעימים הם על בסיס מיונז ובכלל, אם אתם טבעונים ובבאר שבע לכו לשאוורמה הצמחונית וזהו). יש גם ג'בטות מקמח מלא או ללא גלוטן.
באופן אישי אני הכי אוהבת את הסנדוויצ'ים הבשריים, ובמיוחד את אלו שמשלבים שני סוגי בשר כמו "כ פרה" (צ'וריסוס חריפות ופרוסות רוסטביף) או "פרה דוק סאלית" ("שטיחוני בקר מסוגים שונים עם המבורגרונים ופטריות", טעים כמו שזה נשמע). לאחר דגימת כל אלו, הפעם בה העזתי להזמין קורנדביף בעודי מפנטזת על דמוי-רובן רק עם אקסטרה רוטב הייתה די מאכזבת. אם אתם שם, עדיף ללכת על קומבו. כל הסנדוויצ'ים כוללים ירקות ומגוון ממרחים, שגם הם מוכנים במקום.
הרטבים הדבר שבאמת משדרג את חווית האכילה. יש תשעה שמוגשים לשולחן עם הגעת האוכל. ביניהם: קארי הודי, אלף האיים, חרדל ודבש, לימון כבוש, צ'ילי חריף, טחינה ועוד שלושה שלמרבה הצער אני לא זוכרת, אבל אחד מהם חביב עלי במיוחד (על בסיס מיונז, מתובל במידה ושומי). דף ה"עובדות על סבא ג'בטו" שעל השולחן אומר ללקוחות שהכל מיוצר במקום (אפילו הזיתים שבאים עם הבירה!) ושמומלץ לנו לשפוך מעט רוטב על הג'בטה לפני כל ביס ולא לפתוח אותה ולפזר על הכל, כי זה יקרר את הבשר, יעשה את הסנדוויץ' מתפרק ולא יאפשר לנו לטעום מהכל. צודקים.
האווירה קצת אפלולית, כי הקירות כהים ונטולי חלונות, אבל עכשיו קיץ ואפשר לשבת במרפסת הסגורה. בביקורנו האחרון היה חם יחסית, והתפלאנו לראות שהמזגן לא עובד, אבל אנחנו ילדים טובים ולא שאלנו. ראו הוזהרתם. השירות מעט מבולבל, לא בטוחה אם באשמת המטבח או המלצרים (כבר כמה פעמים הזמנתי סנדוויץ' ללא ממרח הזיתים, בהדגשה, וקיבלתי עם), אבל ידידותי ומסביר פנים. המלצריות נכונות להסביר את כל מוזרויות התפריט ולהמליץ על מנות. הן גם מגלות בקיאות מרשימה בתוכן מרכיבי כל מנה. מבחר המשקאות גדול ויש מגוון של בירות מהחבית.
הקוץ היחיד באליה הוא המחיר, שעבור "כולה סנדוויצ'ים" הוא מעט יקר. המחירים לג'בטה אחת (די גדולה, כזו שממלאת אפילו את המדיח על קיבולתו המפוארת) נעים בין 35 שקלים ל-50. הגדלת כמות הבשר בג'בטה תעלה בסביבות העשרה שקלים, וחצי ליטר הוגארדן עולה 29 שקלים. מצד שני, כשהאופציות היחידות האחרות שלך ל"יציאה" למסעדה הן קמפאי (יקררררררר), בלאק בורגר (מבאס) או "הספרייה" (רועש), אני חושבת שסבא ג'בטו מספק חוויה מהנה במחיר סביר יחסית.
המסעדה "כשרה בלי תעודה": הם לא מפעילים את המטבח בשבת ומפרידים כלי בשר וחלב (יש קפה), אבל לא משלמים על משגיח. פתוח כל יום משעות הצהריים עד השעות הקטנות-מאוד של הלילה, בשישי עד שעות הצהריים המאוחרות ובשבת משבע בערב. בדרך כלל אין צורך להזמין מקום.
לפני שנה בערך, בעלי הבר גם פתחו בבאר שבע את הברבסבא, "הבר האקולוגי הראשון" שאמור להיות ידידותי ללקוחות ולסביבה. הוא נמצא בחצר סגורה, "מחתרתית", ליד סבא ג'בטו ופתוח מתשע וחצי בערב עד שתיים בלילה כל יום למעט ימי שישי. יש מבחר גדול של בירות, מהחבית ומבקבוק (וגם אלכוהול אחר), והישיבה היא בחצר מאווררת, מרווחת ונעימה מתחת לעץ שנראה כמו עץ הנשמות מאוואטר. אמנם יש שם רק חלק מהמנות שמגישים בסבא ג'בטו (הם חולקים מטבח אבל לא תפריט, ואין רטבים :-() – אבל מדובר בפאב איכותי, ללא מסכי עשן מדכדכים וגולדסטאר במחיר מופקע. כמעט בכל יום יש מבצע אחר על התפריט או על משקאות. כדי להיכנס, צריך להגיע לסבא ג'בטו ולהגיד למארחת ש"אתם לברבסבא". בהשוואה לפאבים אחרים בבירת הנגב, לטעמי הוא מנצח בלי להתאמץ.
Zaftig 