בלונדיז קפה

אוכל שלא נתקלת בו, אבל חשבת עליו, הוא עניין מתסכל. בעיקר כי אין לך מושג איך להכין אותו, אבל הטעם כמעט עומד על קצה הלשון. אני חשבתי שעוגיות במרקם רך של בראוניז, אבל בטעם חזק של קפה, יהיה משהו שאני אשמח לאכול. אבל איך עושים את זה? בראוניז מכינים בעיקר משוקולד, ואני לא משתגעת על שוקולד מריר (בלשון המעטה. כן, אני מודעת לכך שבזה הרגע, רבע מכם נישלו אותי מנטלית מהצוואה שלהם). כמו כן: אסור שזה יהיה מתוק מדי, כדי שהקפה יורגש, אבל חלק גדול מהמרקם של בראוניז מגיע מהסוכר.

הפתרון לבעיה הראשונה היה להכין בראוניז משוקולד לבן: הוא עשוי רק מחמאת קקאו (החלק במוצקי ההקאו שאין לו טעם של, נו, קקאו) ולכן הקפה יוכל ממש לבלוט ולא לטבוע בשוקולד. הבעייה השנייה נפתרה בצורה אמפירית: שמתי סוכר (חום), היה מתוק מדי. לא שמתי סוכר, היה מתוק בסבבה ועדיין רך במידה. הסוד הוא (כמו תמיד בבראוניז, או במקרה שלנו בלונדיז: הגרסה המחומצנת של בראוניז) לא לאפות יותר מדי. זו לא טעות, אין במתכון עוד סוכר מלבד זה שבשוקולד הלבן. זה ממש מספיק. אם אתם אוהבים מתוק יותר (כלומר ממש ממש מתוק), אפשר להוסיף לתערובת עד כוס וחצי סוכר חום בהיר (דמררה, מוסקבאדו, וכו'). מוסיפים אותו לביצים לפני ההקצפה.

דברים שחשוב להקפיד עליהם במתכון הזה:

1. לא לאפות יותר מדי, כי אז תצא לכם עוגה בחושה משמימה (שתהיה עדיין טעימה אם תחממו אותה קצת ותשימו אותה מתחת לגלידה, אבל come on).

2. להקציף ביצים בטמפרטורת החדר. נכון שאומרים לכם שכדאי להקציף גם חלבונים רק כשהם בטמפרטורת החדר, אבל זה לא לגמרי מדויק? כי אם שמים קצת מלח בחלבונים ונותנים להם לשבת דקה-שתיים, גם חלבונים קרים יוקצפו להם בסבבה (כל עוד אין שומן בקערה)? אז זהו, שביצים שלמות לא עובדות כמו חלבונים. השומן שבחלמון גורם לכך שקצף של ביצים שלמות הוא לא "מרנגי" ורך כמו קצף חלבונים, אבל הוא עדיין אמור להיות די בהיר ורך. לשם כך, וכדי לא להעביד את המיקסר/מקציף שלכם בפרך, הוציאו את הביצים מהמקרר חצי שעה לפני שאתם מתכננים לאפות. בכל מקרה די חם, אז זה לא שתצטרכו לחכות הרבה. סיבה נוספת לכך שחשוב במיוחד להביא אותם לטמפרטורת החדר היא שאנחנו מקציפים אותן בלי להוסיף סוכר, אז אנחנו רוצים לתת להם נתוני פתיחה מקסימליים.

3. לא לערבב את התערובת יותר מדי מרגע שהוספתם קמח. זה יוביל לבלונדיז קשות ונמוכות (חוזרת ומזכירה לכם את אופציית הגלידה. גם סירופ קרמל או שוקולד ילכו שם לא רע).

4. להקפיא את הבלונדיז לפני החיתוך, כדי שייצאו ריבועים אחידים ויפים למרות שהעוגיות עצמן נשארות רכות ונימוחות (נימוח זו מילה מאוד מוצלחת: היא נשמעת רכה ונמסה כזו בעצמה).

מהמתכון יוצאות בערך 18 קוביות בראוניז בגודל 3x3x3. אני השתמשתי בתבנית בגודל 14×23.5 סנטימטר, כלומר, שטח התחתית שלה הוא 329 סמ"ר (והיא גם די עמוקה, זו תבנית אינגליש קייק רחבה מסיליקון, כמו שאפשר לראות בתמונות למטה). שטח התחתית של תבנית בראוניז ממוצעת (כך אומר האינטרנט) נע בין 529 סמ"ר ל-625 סמ"ר. אם יש לכם תבנית של 25×25, הייתי מציעה לכם להכין כמות כפולה מהתערובת, או אולי להשתמש בתבנית חד פעמית קטנה (לא הרגילות, הקטנות יותר) מהסופר. אם זו תבנית של 23 סנטימטר (9 אינץ'), פשוט קחו בחשבון שהם לא יצאו ממש גבוהות. אני לא מחבבת תבניות עם חלוקה פנימית "במיוחד לבראוניז" כי זה אומר שבת'כלס, לבראוניז יש יותר שוליים כשהחלק הבאמת-טעים הוא הבפנים ה-gooey ולא השוליים היבשושיים (זאת כיוון שבתבנית מיוחדת, לכל בראוני יש שוליים, בניגוד לכשחותכים לבד ואז רק לקצוות יש שוליים, ואפילו מהם ניתן להיפטר לחלוטין).

המתכון מבוסס באופן רופף על מתכון הבלונדיז של מיכל מוזס (שבתורה ביססה אותו על מתכון של דליה רנו), מגליון פברואר 2012 של "על השולחן". רבע שעה עבודה, עשרים דקות אפייה.

החומרים:

200 גרם שוקולד לבן (שתי חבילות)

75 גרם חמאה (שלושת-רבעי חבילה)

שלוש ביצים גדולות בטמפרטורת החדר

כף וחצי אבקת קפה נמס איכותית מומסת בשתי כפות מים רותחים (עשרים גרם קפה מומסים בשלושים מ"ל מים)

180 גרם קמח לבן (כוס ושליש)

כפית אבקת סודה לשתייה

אופציה: חצי כוס שוקולד צ'יפס (אני השתמשתי בשוקולד צ'יפס משוקולד חלב) ו/או חצי כוס אגוזי לוז (אם אתם משתמשים באגוזי לוז, אפשר להוסיף לתערובת גם כף פרנג'ליקו בשלב הוספת השוקולד המומס, מי אמר בלונדיז קפה-אגוזים?).

ההכנה:

מחממים תנור ל-170 מעלות צלסיוס.

מכינים את התבנית לאפייה: גוזרים נייר אפייה ברוחב תחתית התבנית ובאורך שירפד את כולה וישאיר שוליים מבצבצים קצת מעבר לגובה ה"קירות" שלה. זה חשוב כדי להוציא את הבלונדיז מהתבנית בחתיכה אחת לחיתוך מושלם (וגם כי אחרת הן פשוט יידבקו לתחתית, הן דביקות). ככה:

מכינים בלונדיז: שוברים את השוקולד לקוביות (כדי שיימס יותר מהר) ושמים עם החמאה בקערה חסינת חום. שמים לעשר שניות במיקרו, מוציאים, מערבבים, שמים לעוד עשר שניות וכו', עד שהשוקולד והחמאה נמסים. הסיבה שעושים את זה בפולסים של עשר שניות בלבד ושמערבבים בין פולס לפולס היא ששוקולד לבן נשרף ממש ממש בקלות והופך לפירורי, מגעיל ולא-שמיש. לחוששים: אפשר לשים את השוקולד בסיר קטן, לשים אותו מעל סיר גדול עם מים בתחתיתו, כך שהאדים יגיעו לתחתית הסיר הקטן, ולערבב את השוקולד והחמאה בסיר עד שהם נמסים. פחות סיכוי לשריפה, אבל לוקח יותר זמן ומלכלך יותר כלים.

רצוי להפסיק את ההמסה כשהשוקולד רק כמעט-נמס-לגמרי (יהיו בו גושים קטנים), ואז לערבב עד שהתערובת חלקה. ככה תבטיחו שלא תחממו אותו יותר מדי.

בינתיים, שמים את הביצים בקערה גדולה אחרת (בה נערבב את כל החומרים, בסופו של דבר) או בקערת המיקסר (עם וו הקצפה, שנקרא גם וו "בלון") ומקציפים לקצף בהיר ותפוח. אם יש לכם מיקסר "עומד", אפשר לעשות את זה לפני שמתחילים להמיס את השוקולד, כדי שהביצים יוקצפו בזמן שהשוקולד נמס. ככה הביצים נראות בהתחלה:

וככה הן נראות אחרי בערך שש דקות של הקצפה נמרצת:

אם עוד לא המסתם את השוקולד עד הסוף והביצים כבר מוכנות, לא יקרה כלום אם הן ימתינו כמה דקות עד שהשוקולד ימס כראוי.

אם הקצפתם את הביצים בוו ההקצפה של המיקסר, זה הזמן להחליף לוו גיטרה (השטוח עם ה-K בפנים. יש תמונה למטה), כי מכאן והלאה נעבוד עם תערובת קצת יותר מוצקה, וזה עלול לשבור או להחליש את החישורים (איך אומרים spokes בעברית?) של המקצף וגם ליצור בלונדיז עם הרבה בועות שאנחנו לא רוצים. במקצף ידני זו פחות בעיה, כי הווים חזקים יותר ומקציפים פחות.

מכבים את המיקסר ומוסיפים לקצף הביצים את תערובת השוקולד והחמאה. תשתדלו להוסיף אותה רק לאזור אחד של הקערה ואז לערבב (בניגוד ל"לפזר על פני כל השטח"), כדי שהשוקולד לא יפיל את כל הקצף ונאבד את האוויר שהכנסנו לתוכו. מפעילים מחדש את המיקסר על העוצמה הנמוכה ביותר ומערבבים עד שצבע התערובת נהיה אחיד. מוסיפים את תמיסת הקפה וממשיכים לערבב עד שהצבע נהיה אחיד שוב (וחום :-)). כף וחצי אבקת קפה בכמות כזו של תערובת עוגה יוצרת טעם קפה מודגש מאוד. אם אתם רוצים טעם עדין וקרמלי יותר, אפשר להוסיף רק כף או קצת פחות, ולמהול אותה באותה כמות של מים.

מכבים את המיקסר שוב. מנפים את הקמח עם אבקת הסודה לשתייה ומוסיפים לקערת תערובת הביצים-שוקולד (אני משתמשת במסננת, ומנפה יש לתוך הקערה, אבל מה שנוח לכם. בקורס קודיטוריה פרסנו נייר אפייה על השיש וניפינו מעליו עם נפה אמיתית… אחר כך אפשר להרים את הנייר משני הצדדים ולשפוך לקערה). אם אתם שמים גם שוקולד צ'יפס או אגוזים, שימו אותם בפנים גם. אל תעשו את זה כשהמיקסר פועל כי תחטפו ענן קמח לפרצוף.

מפעילים את המיקסר, על מהירות איטית מאוד (שוב: ענן. קמח. פרצוף. מנסיון) לכמה שניות, רק עד שהתערובת אחידה והתוספות מעורבבות. לחילופין, אפשר לערבב בכמה תנועות יעילות בעזרת ספטולה. הרעיון הוא לא לערבב את התערובת יותר מדי, כדי שרשת הגלוטן לא תתפתח ותעיר את הצד ה"לחמי" של הבלונדי, מה שיעשה אותו קשה יותר.

כפי שאתם יכולים לראות, אני (כמו תלמידת "אסטלה" טובה) הכנתי לי את כל החומרים מראש בזמן שהקצפתי את הביצים, כך שכל שנותר לי לעשות כשקצף הביצים היה מוכן הוא רק להוסיף אותם אחד-אחד. מימין למעלה בכייון השעון: שוקולד לבן מומס עם חמאה, וו גיטרה עתיר סקס-אפיל, "תמצית קפה" ביתית וקמח מנופה עם סודה לשתייה.

מעבירים את התערובת (הדי-סמיכה עכשיו, כך שהתוספות לא אמורות לשקוע יותר מדי) לתבנית המרופדת שהכינונו מראש, ולתנור. שולי נייר האפייה אמורים להגיע מעל לגובה התערובת, ככה:

בעיקרון, זמן האפייה תלוי בתנור שלכם. כלל האצבע הוא עשרים דקות. אני מציעה להתחיל לבדוק מוכנות אחרי רבע שעה: הבלונדיז מוכנות כשהשכבה העליונה נראית מוצקה ולא-מבריקה, אבל כשנוגעים בה בעדינות, העוגה עדיין רכה מאוד. השוליים (תיזהרו, חם) צריכים להיות מעט יציבים יותר.

עכשיו מגיע השלב הכי קשה ומסובך בהכנה: האיפוק! מאוד מאוד לא כדאי לחתוך את הבלונדיז כשהתערובת חמה או בטמפרטורת החדר, כי עקב gooיותה המתפרצת היא פשוט תתפרק, תתפור, תיזל או כל השלושה ביחד. מה עושים? מחכים שהעוגה תגיע לטמפרטורת החדר (או לפחות שתהיו מסוגלים לגעת בתבנית בלי כפפות ובלי שיהיה לכם חם), מכסים אותה (מכסה, ניילון נצמד, כוונות טובות – מה שיש לכם) ושמים במקפיא לשעה לפחות. רק ככה יהיה אפשר לחתוך אותה בנוחות לריבועים מדויקים ויפים. למה לא לשים אותה מיד במקפיא? כי זה מעלה את הטמפרטורה בכל חלל המקפיא והוא מתאמץ וצורך הרבה יותר חשמל מבדרך כלל כדי לשחזר את הסטטוס-קְפוֹא (שזה כמו סטטוס-קוו, רק של מקפיאים).

אחרי לפחות שעה במקפיא (אפשר יותר, זה לא יהפוך לאבן), מעבירים סכין בשולי העוגה שלא מכוסים בנייר אפייה (אם השתמשתם בתבנית סיליקון: זהירות לא לחתוך את התבנית! תשתמשו בסכין חמאה או משהו, ובכל מקרה לא משהו עם שפיץ) ואז מרימים את העוגה מתוך התבנית באמצעות שולי נייר האפייה שמציצים החוצה. חותכים לריבועים לפי נדיבות לבכם (זכרו שאם חותכים קטן, זה נראה כאילו יש יותר, אבל אם חותכים גדול מקבלים יותר). שומרים במקפיא, כי זה מחזיק יותר זמן מעמד (עד שלושה שבועות) – אבל רצוי לאכול בטמפרטורת החדר או לחמם לכמה שניות במיקרו/ דקות בטוסטר-אובן לפני האכילה.

שכחתם לשים נייר אפייה (קורה, קורה, העולם לא נגמר)? פשוט תחתכו את הבלונדיז בתוך התבנית, אבל קחו בחשבון שיש סיכוי שהפרוסה הראשונה שתוציאו (רצוי עם מרית) תתפרצ'ץ' לכם.

בקיצור:

מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה כך שהשוליים מציצים החוצה בכיוונים מנוגדים. ממיסים שתי חבילות שוקולד לבן ו75 גרם חמאה בפולסים במיקרו לתערובת חלקה. מקציפים את שלושת הביצים במשך לפחות חמש דקות, עד שנהיה קצף בהיר ותפוח. מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה לקצף הביצים ומערבבים-מקציפים על מהירות נמוכה. מוסיפים את תמיסת הקפה (כף וחצי אבקה בשתי כפות מים) וממשיכים לערבב עד לצבע אחיד. מכבים את המיקסר. מנפים כוס ושליש קמח עם כפית סודה לשתייה ומוסיפים לתערובת הביצים. אם מוסיפים לבלונדיז שוקולד או אגוזים, מוסיפים אותם לקערה עם הקמח. מערבבים במהירות נמוכה רק עד שהתערובת אחידה. יוצקים לתבנית ואופים רבע שעה-עשרים דקות, עד שפני השטח נראים יציבים אך העוגה עדיין רכה. מצננים לטמפרטורת החדר ואחר כך מעבירים למקפיא לשעה לפחות. מוציאים מהתבנית, חותכים ריבועים ולא נותנים לאף אחד.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “בלונדיז קפה

  1. וואי, איך אני אוהבת קפה (וכל דבר בטעם קפה). בדיוק התכוונתי לקנות מחר חמאת קקאו טהורה. בלי שום רעיון מסוים של מה לעשות איתה, אבל ראיתי שהביאו לחנוטבע הקבועה שלי וזה נראה כמו משהו שאני חייבת שיהיה לי.
    עכשיו אני חושבת האם אפשר להכין בלונדיז כאלה מחמאת קקאו במקום השוקולד הלבן, בתוספת סוכר (מוסקובדו? אף פעם לא ראיתי מוסקובדו בארץ!) הממ.

    • חמאת קקאו טהורה היא אכן לא מתוקה. מה שבדרך כלל עושים איתה (ותודה לקורס קונדיטוריה) זה, כשאת אופה פאי עם מילוי נוזלי, אז ממיסים קצת חמאת קקאו ומורחים שכבה או שתיים על תחתית הפאי לפני ששמים את המלית. בחמאת קקאו אין (או כמעט ואין) נוזלים, והיא "חוצצת" בין המלית לבין הקלתית, כך שהקלתית תישאר פריכה עוד כמה שעות. עוד דברים שעושים עם חמאת קקאו זה כשרוצים ציפוי שוקולד דקיק, אז מוסיפים קצת חמאת קקאו לשוקולד כשממיסים אותו. זה כמו להוסיף שמן לשוקולד, רק שעם חמאת הקקאו אשכרה אפשר לעשות טמפרינג (הדבר הזה שעושים כדי שגבישי השוקולד יתקשו בצורה מסויימת ויהיו יפים, מבריקים ולא נמסים בשנייה שנוגעים בהם) – ואז אפשר שהציפוי יהיה גם דקיק וגם מטומפרר.

      • בבישול טבעוני ו"נא" יש לה עוד הרבה שימושים. הרבה מתכוני קינוחים מעניינים. מעניין אותי פשוט אם אפשר להחליף שוקולד לבן תעשייתי בחמאת קקאו וסוכר (שאלו תכלס המרכיבים שלו, פלוס שומן צמחי מגעיל ו"חומרי טעם וריח"). אבל היא יקרה מכדי לעשות עליה ניסויים. אני אכין ממנה משהו בדוק יותר, אבל בטעם קפה. יאם.

אני רק רוצה לומר ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s