ביקורת ספרי בישול: The Just Bento Cookbook

כשהמדיח החתיך למד בשעות שהצריכו אריזה חוזרת של ארוחות צהריים, התחלתי לחפש רעיונות ל"איך מכינים אוכל שלא ימלא את כל התיק ברוטב ושישאר אכיל עד הצהריים למרות שמטלטלים אותו למוות משמונה בבוקר". כנראה שחיפשתי גם באמזון *מבט אשם קלות* כי איכשהו מצאתי את הספר הזה, ומאז דרכינו לא נפרדו (כנראה כי אף אחד לא רוצה לשאול ספר בישול). הספר, מאת Makiko Itoh (זו בחורה), הוא מהדורת דפוס משופרת של הבלוג Just Bento שנמצא בחלון הצדדי של הבלוג הזה כבר הרבה זמן. כמובן, שיש הרבה הבדלים בין ספר מודפס לבלוג, ואליהם אשתדל להתייחס בהמשך.

בנטו היא מילה יפנית שמתארת ארוחה ארוזה (מסתבר שמקורה במילה "נוח" בסלנג יפני עתיק/סינית מנדרינית מודרנית). ביפן נהוג לקחת אותן לבית הספר ולעבודה, ואפשר אפילו לקנות בהרבה מקומות קופסאות חד-פעמיות מלאות באוכל מדוגם. דגש רב ניתן לאסתטיקה של סידור ואריזת האוכל, ויש אתרים שלמים שמתמחים בתמונות של קופסאות בנטו חמודות, שלא לדבר על אתרים שלמים שעושים כסף מאנשים שמנסים להכין קופסאות בנטו חמודות בבית. הספר עצמו בנוי כך שכל "מתכון" הוא בעצם כמה מתכונים, שיחד מרכיבים קופסת בנטו שלמה. אם תעקבו אחרי ההוראות ולא תתעצלו לחתוך ירקות וגבינות לצורות דקורטיביות, תוכלו להכין קופסאות יפות בעצמכם (אם כי לא בצורת פוקימון). כמובן שאפשר גם להשתמש בעיקרון ה"ערבב והתאם" ולהכין, נגיד, מנת חלבון מבנטו אחד ותוספת מבנטו אחר.

הספר מורכב משני חלקים עיקריים: בנטו בסגנון יפני ובנטו בסגנון "לא כל כך יפני" (כך במקור). כמו כן יש הקדמה ונספחים נרחבים שכוללים עקרונות להכנה זריזה (כך שלא תצטרכו לעבוד קשה בבוקר ועדיין לקחת ארוחה מושקעת לעבודה), וכן עקרונות הגיינה וסניטריה (כדי שארוחת הצהריים שלכם תהיה נטולת סלמונלה) ומתכונים בסיסיים. בין הבנטו-אים בספר: בנטו עוף מוקפץ בפלפלים (עם תוספות של "חמוצים אינסטנט" מכרוב ומלפפון, ברוקולי מאודה, אורז יפני ועגבניות שרי. אפשר להתרשם ממנו על הכריכה), בנטו בקר סוקיאקי (עם אפונת שלג, גזר וצנון יפני על מצע אורז מאודה) ובנטו אטריות סובה עם רוטב קלאסי לטבילה, ביצה קשה ו"קולסלו" בשר סרטן כתוספת.

כמעט כל קבוצת מתכוני בנטו כוללת וריאציות למנה ה"עיקרית" המוצעת בבנטו. אם הבנטו, למשל, כולל אורז שמבושל בשיטה מיוחדת עם ירקות, אז אחרי שאר מתכוני הבנטו הבסיסי המוצע יבואו מתכונים נוספים לאורז עם ירקות. לא אוכלים בשר? בקופסת ה"בנטו המבורגרונים" שלכם תוכלו לשים המבורגרים טבעוניים משעועית שחורה. בכלל לא בקטע של אוכל יפני? החצי השני של הספר מלא ברעיונות לבנטו בהשראה הודית (קארי עוף, קציצות שעועית וקוקוס, ראיטה עם ירקות), ספרדית (אומלט ספרדי עם ירקות בתוספת ברוקולי בפירות יבשים) או מזרח תיכונית (חצילים בטחינה עם קציצות טלה וחומוס מאדממה[!!!]).

היתרונות הבולטים של הספר הם הפורמט: בגודל דף A4, בכריכה רכה, 128 עמודים (תחשבו מחברת של תיכוניסטים). למרות הקומפקטיות, הוא מלא במתכונים ולכל בנטו יש תמונה כך שתוכלו לדעת גם איך נראית (כמעט) כל מנה שאתם מכינים וכן איך לארוז את התוצר המוגמר. יש בספר (לטענת הכריכה האחורית, אבל אני מאמינה להם) יותר מ-150 מתכונים. אמנם אין תמונות של מתכוני הוריאציה, אבל אפשר להבין איך הם ישתלבו בקופסה שלכם בהתאם לתמונה של הבנטו הרלוונטי. כמו כן, יש בספר הרבה מאוד מתכונים יפניים לאוכל יחסית-מסורתי ופשוט, שזה נחמד כי קשה (לי לפחות) למצוא ספרי בישול יפני שלא מתעסקים רק בסושי. ניסיתי גם כמה מהמתכונים הלא-יפניים (למרות שהם מלהיבים אותי פחות) והם לא רעים בכלל.

כמו כן, למי שאכפת לו: רוב המתכונים בספר לא מערבים בשר וחלב (כי את רוב האוכל החלבי קשה לנייד, אבל כן יש  כמה מתכונים עם חזיר, בייקון או שרימפס שאפשר לוותר עליהם או להחליף בדברים כשרים) ויש הרבה אופציות צמחוניות (טבעוניות ככה-ככה, אבל יש גם).

יש הבדל משמעותי בין פורמט הבלוג לספר הבישול: המתכונים בבלוג מופיעים כל אחד בנפרד. אמנם אפשר למצוא בבלוג את המתכון לעוף בטיגון עמוק (קארא-אגה, בגרסתו היפנית), אבל בספר הוא מופיע לצד מנות שיאזנו את הקלוריות מהטיגון ויצרו ארוחה מזינה. מאקי-סאן מקפידה מאוד שכל ארוחה תכלול הרבה ירקות, מנה פחמימתית וחלבון (לטענתה, היא משתמשת ברעיון הבנטו כדי לסדר ארוחות מאוזנות ומוגבלות בגודלן וכך היא שומרת על דיאטה). אני חושבת שהפורמט של הספר הרבה יותר נוח ומשתמשת בו למרות שאני עוקבת אחרי הבלוג. בנוסף, כל ארוחות הבנטו שמופיעות בספר הן ייחודיות, ולמרות שהבלוג מציע (יותר משמונים) "מערכי" בנטו שלמים, הבנטו-אים שבספר מופיעים רק בו.

לספר יש גם כמה חסרונות: המתכונים ברובם ניתנים בשביל להכין מנה אחת, כי אנחנו מיד אורזים אותה בבנטו. לכן יש במתכון רכיבים כמו "רבע פלפל אדום" או "חצי כפית סאקה". זה קצת ביזארי, אם כי נוח אם אתם באמת מבשלים רק ארוחה אחת לאדם אחד. הפתרון שלי (וגם העובדה שאני נדרשת להאכיל גבר רעב) הוא הכפלות. המידות, יש לציין, ניתנות בגרמים ולא באמריקאית. סתם עובדה מעודדת.

כמה מהרכיבים קצת קשים להשגה, כיוון שמאקי-סאן מניחה שלאנשים יש "סופרמרקטים יפניים" ליד הבית, מה שאולי נכון אם גרים באירופה. אז צריך לפרוס בשר לסוקיאקי לבד (עשרים דקות במקפיא, סכין חד ואתם מסודרים), להתפשר על דלעת רגילה במקום דלעת יפנית ולוותר לחלוטין על דאיקון טרי או שורש לוטוס. מצד שני, אלו מתכונים די מעטים ואפשר לאלתר תחליפים. אם השגת מוצרים יפניים סטנדרטיים יותר כמו סויה יפנית (יאמאסה למשל), מירין או סאקה זה עניין מורכב בשבילכם, הייתי מציעה לדבוק באיילת הירשמן, או להוסיף סעיף למחאת קיפוח הפריפריה.

עלי להזהיר כי הספר עלול להכניס אתכם להוצאות נוספות. אני למשל – כאחת שממש לא בקטע של אומנות בעוגות ו/או בקופסאות בנטו – נאלצתי בצער רב לקנות את הקופסה המהממת (תוצרת חברת monbento וכן, זה בא גם בורוד) הזו שבה אני אורזת ארוחות צהריים. ממש כופפו לי את היד לאחור ודרשו את הארנק:

התמונה מבלוג המכירות בעל השם הקצר Bento Boxes, Lunch Boxes And Lunch Bags

כאשר בעזרת הספר מילאתי אותה בדברים כמו זה:

בקר סוקיאקי מהספר על מצע אורז יפני גם-הוא-מהספר, חמוצים אסייאתיים מהבלוג "פתיתים", ברוקולי מאודה ועגבניות שרי

או זה:

עוף בטריאקי ביתי מהבלוג Just Bento עם אורז יפני מהספר, ברוקולי מאודה מוקפץ בריבת צ'ילי ואותם חמוצים אסיאתיים מקודם

אז כפי שאתם רואים, בעזרת הוראות פשוטות אפשר להכין דברים שנראים לא רע, מחזיקים מעמד בקופסה בלי מקרר במשך שש שעות לפחות (זה המקסימום שניסיתי, למערכת העיכול שלום) והם מאוד טעימים (הכנתי בערך שלושת-רבעי מהמתכונים היפניים בספר; חוץ מהחזיר בג'ינג'ר כולם אכן מימשו את הפוטנציאל שלהם). אם אתם אורזים ארוחות באופן קבוע ו/או אוהבים אוכל יפני, זה ספר מאוד מוצלח. לאחרים הוא כנראה קצת איזוטרי מדי, והייתי מציעה להתמקד בספרים קצת יותר ורסטיליים (קח את זה, פסיכומטרי).

(ועוד קצת פורנו בנטו בלי הקופסה המהממת, כדי לסבר את העין)

המבורגרים טבעוניים לצד אורז עם שיטאקה וגזר, פלפל צהוב בטריאקי ובצל כבוש מהספר. רוטב יוגורט-נענע-שום המצאתי לבד

סובורו הודו, שעועית ירוקה וביצה (Soboro) על אורז יפני לבן, הכל מהספר.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “ביקורת ספרי בישול: The Just Bento Cookbook

  1. וואו,
    נראה נהדר לאכול ארוחות מנויידות ומושקעות, בקופסא מדוגמת. כל הכבוד!

  2. זו רק אני או ששני הצילומים האחרונים לא קשורים לפוסט? ממש רציתי לראות את שאר יצירות הבנטו שלך.

אני רק רוצה לומר ש...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s