צ'ילי נון-קרנה

רבות נכתב על יתרונות של תזונה צמחונית. הומניות, מוסריות, וכו' וכו' וכו'. העובדה היא שאני:

1. יותר מדי אוהבת בשר בשביל לוותר עליו לגמרי

2. יותר מדי אנמית כרגע בשביל לוותר עליו לגמרי

3. מותר האדם מהבהמה, וכו'

גורמת לכך שבעת פרסום הרשומה, התגית הכי גדולה ברשימת התגיות היא "בשרי". מצד שני, תהליך ייצור הבשר כיום מזהם מאוד את הסביבה (החל באוכל שצריך לתת לאוכל ומצריך ריסוסים ואנטיביוטיקות ושות' ותורם נרחבות לאפקט החממה וגם מכלה שדות שימושיים לטובת גידולים של דגנים פופולריים) וגם, כרגע, היחס לחיות משק הוא אכן לא כל כך סימפטי בלשון המעטה (ולכן אם יהיה בשר "חופש" מפוקח בארץ אני אקנה אפילו שהוא יקר יותר. העניין הוא שאין). אז ההמלצה היא כרגע לנסות לחתוך בצריכת הבשר יום אחד בשבוע, ואני משתדלת אפילו יותר.

אז מה אוכלים במקום הבשר? טופו מבושל זה נחמד, לחובבי הז'אנר (אני אוהבת במרק מיסו). זה לא ממש מחליף בשר. סייטן טחון, לעומת זאת, מרגיש ממש כמו בשר מבחינת המרקם וכשמתבלים, גם מבחינת הטעם. סייטן הוא פחות או יותר גלוטן טהור (אם אתם רוצים גם טבעוני וגם בלי גלוטן אתם מוזמנים לחפש בלוג של raw food) שמופרד מהחיטה בכל מיני תהליכים. אפשר להשיג אותו בחנויות טבע, בדרך כלל באיזור של הטופו (אם כי הוא לא טופו). יש לו צבע סגלגל ולא מאוד סקסי, אבל אם שמים אותו בגרסתו הטחונה ברוטב ומבשלים הוא נראה ומרגיש בדיוק כמו בשר טחון.

יתרון נוסף של צמצום בצריכת הבשר הוא כלכלי: 350 גרם צוואר טרי עולה (כרגע, באתר המשלוחים של שופרסל) 21 שקל, צלעות עולות אפילו יותר, ואלו הבשרים היותר-טעימים לטחינה. בשר טחון "מוכן" אני לא קונה כי אני קצת חוששת ממה ששמים שם, ועל בשר קפוא אין ממש מה לדבר. קופסת 350 גרם של סייטן טחון עולה 17 שקל. מכיוון שחסכנו את ארבעת השקלים האלו בחנות טבע, אפשר לקנות בהם מטרייה משוקולד חרובים ליד הקופה. זה טעים.

המתכון הזה הוא גם המתכון ממנו אני מכינה צ'ילי בשרי. פשוט מחליפים את הסייטן בבשר טחון. הוא שילוב של כמה וכמה מתכוני צ'ילי שאני מנסה על המדיח החתיך בתקווה שיום אחד אצליח להשתוות לטקס-מקס האותנטי עליו הוא גדל. למה דווקא טבעוני פתאום? כי למכרים טבעוניים מגיע גם לאכול מדי פעם. כי אוכל טבעוני נותן כוחות על. כי זה זול יותר וממרק מצפון. כי סייטן מחזיק במקרר חודשיים בכיף, ויחד עם שעועית משומרת, פאסאטה (רסק עגבניות עדין איטלקי שנמכר בבקבוק זכוכית), תבלינים ואורז המתכון הזה הוא פרקטיקלי מתכון מזווה, רק להוסיף פלפלים. מאוווווווד לא מומלץ לוותר על הקקאו במתכון. הוא מה שנותן את הטעם העמוק והעשיר שמציע שבישלתם את הצ'ילי בערך 12 שעות (למרות שבישלתם אותו רק עשרים דקות). הכוונה היא לאבקת הקקאו המרה וחלילה לא "שוקולית" ודומיו. אם אין אבקת קקאו, אפשר להשתמש בקצת שוקולד מריר (כן כן!). כאן אפשר לראות איך נראה הסייטן בקופסתו (משמאל) ואיך נראה הבקבוק של הפאסאטה:

שם המתכון גנוב מ"על השולחן". המתכון עצמו לא. מומלץ להגיש אותו עם אורז לבן (או, כמו שאני עשיתי, עם אורז בסמטי מלא שכביכול מוסיף למנה עוד קצת ערכים תזונתיים). ארבע מנות נדיבות, חצי שעה הכנה ובישול. אם אתם מכינים אורז במקביל, עדיף לשים אותו להתבשל לפני שאתם מתחילים ואז הוא יהיה מוכן בדיוק עם הצ'ילי.

החומרים

שתי כפות שמן לטיגון (במקרה הזה השתמשתי בשמן זית)

שני בצלים בינוניים, קצוצים לקוביות קטנות

שתי שיני שום, קצוצות לפרוסות דקות או לקוביות קטנטנות (לא כתושות, זה יישרף)

אופציה לאוהבי חריף: פלפל צ'ילי אדום או ירוק (האדום בדרך כלל חריף יותר), קצוץ לקוביות קטנטנות

שני פלפלים מתוקים (אני השתמשתי באחד צהוב ואחד אדום, אבל אפשר גם שניים אדומים או שניים צהובים או כתומים. מה שאתם אוהבים), קצוצים לקוביות בגודל חצי סנטימטר בערך.

חבילת סייטן טחון בטעם טבעי (לא אחראית לתיבול של הטעמים האחרים)

שלושת-רבעי בקבוק פאסאטה או קופסת שימורים אחת של קוביות עגבניות/עגבניות מרוסקות (לא רסק עגבניות. זה לא אותו הדבר)

קופסת שעועית משומרת, שחורה או אדומה (לא ברוטב עגבניות). לא לרוקן את הנוזל! משתמשים בו.

שתי כפיות פפריקה מתוקה (אני משתמשת בכפית פפריקה מעושנת וכפית פפריקה מרוקאית, שתיהן מתוקות, אבל גם פפריקה רגילה עובד)

כפית מחוקה אבקת קקאו או 10 גרם שוקולד מריר, כמה שיותר מריר (שתי קוביות "פרה" או קובייה אחת מהשוקולדים המהודרים-יותר)

רבע כפית מלח (או פחות, או יותר, לפי הטעם ולחץ הדם)

שתי כפות קטשופ (אני משתמשת ב"היינץ". אם אתם משתמשים באחרים, קחו בחשבון שהם עשויים להיות מתוקים יותר ולשנות את הטעם, אז להוסיף בזהירות. הקטשופ תורם לטעם ה"עגבנייתי" של הרוטב. אפשר גם כף רסק עגבניות, אבל אז תהיו תקועים עם קופסה פתוחה במקרר)

אופציה נוספת לאוהבי החריף עוד יותר: טבסקו

אופציה נוספת נוספת לאוהבי הכוסברה: כוסברה

ההכנה:

שמים במחבת גדול בעל שוליים גבוהים (מה שקוראים סוטז') את השמן עם הבצל ומטגנים את הבצל על אש בינונית-נמוכה עד שהוא מזהיב, בערך חמש דקות. כשהבצל מזהיב, מוסיפים את השום ואם רוצים, את פלפל הצ'ילי ומטגנים עוד דקה, עד שעולה ריח של שום. זהירות לא לשרוף אותו כי שום שרוף זה איכס. מוסיפים את שני הפלפלים ומטגנים עוד בערך חמש דקות (אם נדבק, כרגיל, אפשר להוסיף למחבת כמה כפות מים ולערבב וזה יפסיק להדבק. ניתן לחזור על התהליך בהתאם לצורך ואם זה קורה הרבה, רצוי להנמיך את האש), עד שהפלפלים מתרככים קצת.

כשהפלפלים רכים, מוסיפים את הסייטן. כשמוציאים אותו מאריזת הואקום שלו, הוא במין גוש סגול. צריך לפורר אותו ממש טוב בתוך המחבת בכף עץ ולערבב אותו עם שאר הרכיבים. כשהסייטן נראה ממש כמו פירורים (סגולים עדיין) ומפוזר באופן שווה בין שאר המרכיבים, אפשר להמשיך. ככה זה נראה באמצע התהליך:

וככה זה נראה בסופו:

מוסיפים את הפאסאטה/רסק העגבניות ואת השעועית על מיציה. נוזלי השימור של השעועית סמיכים ויש להם טעם של שעועית, אז זה מוסיף. מערבבים שוב. מוסיפים את הפפריקה, הקטשופ, המלח והקקאו ומערבבים שוב. עושים "אווווווו" כשהכל מקבל גוון חום-אדום מהמם. אם משתמשים בשוקולד במקום בקקאו, פשוט מוסיפים אותו לסיר ומערבבים אותו פנימה עד שכולו נמס. אם רוצים, מוסיפים טבסקו לפי הטעם (לצ'ילי חריף אני מוסיפה בערך כף טבסקו). ממש לפני האכילה, כדי שלא ייבלו מהחום, זורים על כל מנה כמה עלי כוסברה קצוצים, אם רוצים.

מגישים על אורז לבן, או בתוך טורטייה עם חסה (ואם אתם לא באמת טבעוניים אז גם עם כף שמנת חמוצה וקצת גבינה צהובה מגוררת). ניתן לשדרג את המתכון אם מוסיפים לו פלפל צ'יפוטלה קצוץ (נמכר משומר באזור של הרטבים או השימורים האקזוטיים בחלק מהסופרים) או כפית טבסקו צ'יפוטלה. צ'יפוטלה זה פלפל מעושן כזה, ובאופן ברור זה מוסיף חריפות מעושנת לכל העסק. כמו כן, גם אם אתם אוכלים בקערה ולא טבעוניים, אפשר להוסיף גבינה צהובה מגוררת למעלה כי זה נחמד ונמס.